כלל ברזל: סרט הדרכה הוא לא סרט תדמית.
בסרט הדרכה הכל צריך להיות פשוט. בלי יותר מדי הסברים מסובכים.
בלי יותר מדי הדגמות תלת מימד (אלה אם זה ממש נדרש, נניח ומישהו קנה כור גרעיני, וצריך לדעת כמה מים כבדים שמים בכוס הקפה).
אתם רוצים שיגידו שהמוצר קל לתפעול. לא שמישהו ייכנס ויגיד "וואו! סרט ההדרכה פשוט מדהים! המשחק, העלילה, הכל פשוט מדהים! אבל ממש לא הבנתי איך מפעילים את זה". לא . ממש לא.
אתם לא רוצים שסרט ההדרכה שלכם יהפוך לשובר קופות וכל המשפחה תצפה בזה. זה לא הייעוד שלו.
שאלה:"מה? למה שאני לא אכניס בתוך הסרטון הדרכה שלי קצת מידע על החברה? או אולי מידע על החלקים האיכותיים?"
תשובה: כי זה לא מעניין אף אחד.
אנשים שמקבלים סרט הדרכה עם המוצר החדש שלהם, למשל שואב אבק תת מימי (כל אחד צריך אחד כזה בבית, כי לכולנו יש בריכה, לא? אהמ) כבר יודעים שהם קנו את זה מהחברה שהם בחרו בה, והם כבר עשו את ההחלטה הנכונה. הם לא רוצים שישגעו אותם עכשיו עם צילומים לא קשורים של מפעלי החברה, וראיונות עם אנשים על כמה שהמוצר מדהים וכולי וכולי. זה פשוט לא יעניין אותם במקרה הטוב, ויעצבן אותם במקרה הרע.
סרט הדרכה טוב, אמור לכלול בתוכו כמה חלקים:
א) כללי זהירות לפני פתיחת המוצר
ב) פתיחה והרכבת המוצר
ג) הפעלת המוצר בצורה בסיסית
ד) הפעלת המוצר באופן מתקדם (באם יש אופציה כזו)
היה והחלטתם לחלק את סרט ההדרכה לכמה חלקים/פרקים, עדיף לפרק כל חלק לשתי דקות מקסימום. זה פחות או יותר זמן הקליטה של אדם ממוצע, לזכרון המיידי.
ומה שמים בכל חלק?
כל חלק (או פרק) אורכו כשתי דקות. שתי דקות שכוללות בתוכן קריינות (או הדגמה חיה) עם הפסקה בין פסקה לפסקה, ועם חזרה על אותה פעולה בהילוך איטי (עדיף) ללא קריינות.
דהיינו נוצר מבנה של:
קריינות +הדגמה
הדגמה חוזרת
קריינות +הדגמה
הדגמה חוזרת
וכולי.
מה שחשוב זה לא למלא את אותו חלק (פרק) בהמון אינפורמציה שמשתמש הקצה לא צריך (למשל שהבורג שהוא צריך להבריג ברגע זה לתוך חלק מספר 223A עשוי בעצם מטיטניום אל חלד אשר מיוצר ביפן ובורך על ידי מאסטר פונוקושי). המשתמש אמור להבין בשפה פשוטה ועם כמה שפחות ברבורים בדרך, להרכיב את המוצר.
את היתרונות מן הסתם הוא יודע. הוא כבר קנה את המוצר מכם.
טופ חברים, שיהיה בהצלחה!
עמינדב פייגנבאום
במאי
http://www.tenta.co.il
בסרט הדרכה הכל צריך להיות פשוט. בלי יותר מדי הסברים מסובכים.
בלי יותר מדי הדגמות תלת מימד (אלה אם זה ממש נדרש, נניח ומישהו קנה כור גרעיני, וצריך לדעת כמה מים כבדים שמים בכוס הקפה).
אתם רוצים שיגידו שהמוצר קל לתפעול. לא שמישהו ייכנס ויגיד "וואו! סרט ההדרכה פשוט מדהים! המשחק, העלילה, הכל פשוט מדהים! אבל ממש לא הבנתי איך מפעילים את זה". לא . ממש לא.
אתם לא רוצים שסרט ההדרכה שלכם יהפוך לשובר קופות וכל המשפחה תצפה בזה. זה לא הייעוד שלו.
שאלה:"מה? למה שאני לא אכניס בתוך הסרטון הדרכה שלי קצת מידע על החברה? או אולי מידע על החלקים האיכותיים?"
תשובה: כי זה לא מעניין אף אחד.
אנשים שמקבלים סרט הדרכה עם המוצר החדש שלהם, למשל שואב אבק תת מימי (כל אחד צריך אחד כזה בבית, כי לכולנו יש בריכה, לא? אהמ) כבר יודעים שהם קנו את זה מהחברה שהם בחרו בה, והם כבר עשו את ההחלטה הנכונה. הם לא רוצים שישגעו אותם עכשיו עם צילומים לא קשורים של מפעלי החברה, וראיונות עם אנשים על כמה שהמוצר מדהים וכולי וכולי. זה פשוט לא יעניין אותם במקרה הטוב, ויעצבן אותם במקרה הרע.
סרט הדרכה טוב, אמור לכלול בתוכו כמה חלקים:
א) כללי זהירות לפני פתיחת המוצר
ב) פתיחה והרכבת המוצר
ג) הפעלת המוצר בצורה בסיסית
ד) הפעלת המוצר באופן מתקדם (באם יש אופציה כזו)
היה והחלטתם לחלק את סרט ההדרכה לכמה חלקים/פרקים, עדיף לפרק כל חלק לשתי דקות מקסימום. זה פחות או יותר זמן הקליטה של אדם ממוצע, לזכרון המיידי.
ומה שמים בכל חלק?
כל חלק (או פרק) אורכו כשתי דקות. שתי דקות שכוללות בתוכן קריינות (או הדגמה חיה) עם הפסקה בין פסקה לפסקה, ועם חזרה על אותה פעולה בהילוך איטי (עדיף) ללא קריינות.
דהיינו נוצר מבנה של:
קריינות +הדגמה
הדגמה חוזרת
קריינות +הדגמה
הדגמה חוזרת
וכולי.
מה שחשוב זה לא למלא את אותו חלק (פרק) בהמון אינפורמציה שמשתמש הקצה לא צריך (למשל שהבורג שהוא צריך להבריג ברגע זה לתוך חלק מספר 223A עשוי בעצם מטיטניום אל חלד אשר מיוצר ביפן ובורך על ידי מאסטר פונוקושי). המשתמש אמור להבין בשפה פשוטה ועם כמה שפחות ברבורים בדרך, להרכיב את המוצר.
את היתרונות מן הסתם הוא יודע. הוא כבר קנה את המוצר מכם.
טופ חברים, שיהיה בהצלחה!
עמינדב פייגנבאום
במאי
http://www.tenta.co.il
